14.7.2010

יולי 14, 2010 ב- 7:13 am | פורסם בכללי | תגובה אחת

איתי אשר מסביר למה אין צורך להיבהל מהאיומים של כי"ל על פיטורין של מלא עובדים בעקבות העלאת מיסים. שמחתי לגלות שהמצב לא גרוע כמו שחשבתי מראש.

אסתי סגל סוקרת את הסערונת התרבותית בארה"ב לנוכח שבחים מוגזמים ל"אשה בורחת מבשורה" שמאתגרים את הגבול בין ביקורת לפרסומת. היא נותנת תמונה מלאה יותר ומעט יותר נקודות למחשבה מאשר הביקורת של הגרדיאן שהמלצתי עליה לפני כמה ימים.

עמי בן בסט מצא חתול טיפשון בתוך המנגנון של האוטו ובסוף הצליח לחלץ אותו משם בשלום (אחרי נסיעה אל המוסכניק).

תמר עילם גינדין מסבירה למה קוראים לאקדמיה אקדמיה, מהם המטענים התרבותיים שהמילה נושאת עליה ואיך קוראים לאקדמיה בעברית. נראה לי שהיא זוכה בפרס "התשובה עם הפער הכי גבוה* בין מספר הפעמים ששמעת את השאלה למספר הפעמים שמישהו אשכרה** ענה לך עליה".

Improv everywhere העלו את הנסיכה ליאה, דארת ויידר וכמה חיילי-מלחמת- הכוכבים כאלה (איך קוראים להם בעברית בכלל?) לרכבת התחתית והאירו את יומם של הנוסעים. צפו גם אתם והצטיידו כמוהם בכמה חיוכים להמשך היום.

*(במקרים שלא מעורב בהם אפס)

**הייתי חייבת לשבץ מילה בפרסית לכבוד תמר.

מודעות פרסומת

תגובה אחת »

RSS feed for comments on this post. TrackBack URI

  1. אפרופו סיפור התשבחות לדויד גרוסמן, מעניין באמת שמדורי התרבות שלנו לא עסקו בנושא. הייתי בטוחה שיתנפלו על זה כמוצאים שלל רב…


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: