10.2.2011

פברואר 10, 2011 ב- 10:54 am | פורסם בכללי | תגובה אחת

בעקבות החוק שמאפשר לקבל רטלין מרופא משפחה תומר פרסיקו מצר על היעדרו של הדיון הערכי מן השיח על תרופות משנות תודעה ונעמה כרמי מצביעה על טיפול תרופתי שנוגס בשוליים של הטווח הנורמלי והופך גם דכאונות קטנים והגיוניים, למשל, לבעיות שצריך לטפל בהן.

מרגוליס מביא סקירה מדעית מעניינת על האינטראקציה בין תחושות פיזיות לתודעה עם כל מיני ניסויים מגניבים בבני אדם. מסתבר, על פי המחקרים האלה, שדברים מאוד רחוקים מדעות אמונות ותרבות (חום, קור, העובדה שאת כותבת ביד ימין) משפיעים על ההכרעות שלנו.

עמית גל מטפס על הרים בצעדים קטנים ולא מתעייף בכלל: "השיטה היא פשוטה – לעולם לא לעשות צעד שיגרום לך להתאמץ". אמן שזה יעבוד על החיים שלי.

בדגש קל מתרגמים כרזות של הפגנות של אזרחי מדינות ערב כנגד השלטונות שלהם. עם כל חוסר הודאות באשר לעתיד האיזור- בכל זאת יש נחת רוח בלראות אותם מקללים קצת את עצמם.

גל מור מצא תמונות של בחורות ממוצעות מארצות שונות. אני מסתכלת על הישראלית ורואה בה יותר מדי ערביה וכורדית. אולי כל אחד מוצא בה יותר מדי מהישראלים שלא נוכחים בסביבתו הקרובה.

מודעות פרסומת

15.9.2010

ספטמבר 15, 2010 ב- 8:00 pm | פורסם בכללי | כתיבת תגובה

יום כיפור: גלעד סרי לוי כתב פוסט רב תחומי בנושא יום כיפור שנוגע קצת בכל מה שצריך ומשאיר גם מקום לדמיון ופרשנות אישית. יואב בלום כתב יפה על "כל נדרי" ועל התרת נדרים מודרנית.

תמר בן יוסף כתבה פוסט יוצא דופן ובו מחשבות על קשרי המסחר וההשקעות של מדינת ישראל עם מדינות אחרות- על ההשפעות שיש לקשרים כאלה על תהליכים כלכליים כאן ועל אסטרטגיות שאפשר לנקוט כדי לנצל את הנתונים הקיימים כמו שצריך. הפוסט יוצא דופן כי הוא גם על נושא כלכלי וגם מעלה יותר שאלות מתשובות- צירוף נדיר וחשוב שפותח דיון נחוץ במקום לסגור אותו בקביעות נחרצות. מלבד זאת, בהתאם לסגנון הכתיבה הרגיל בבלוג הזה, הפוסט נכנס לפרטים הקטנים ולא נשאר בתמונה הגדולה ובסיסמאות.

תומר פרסיקו כתב מאמר על נושא מרתק: האתיקה של התודעה- באיזה מצב נפשי ראוי להיות ובאילו אמצעים ראוי לנקוט על מנת להגיע אליו? הוא כותב עליו בבלוג שלו ומצרף את המאמר כולו.

רויטל סלומון כותבת על מלחמות הגיקים המוזרות- שני פסטיבלי אייקון לפנטזיה ומדע בדיוני שנערכו במקביל על ידי גופים שונים.

13.9.2010

ספטמבר 13, 2010 ב- 9:19 pm | פורסם בכללי | כתיבת תגובה

פוסט ראשון בסדרה נחוצה על איך עושים מוזיקה לבד התפרסם בבלוג של איה כורם.

עמי בן בסט כותב על שפת הסימנים של ההובואים הנודדים ומצרף גם מילון קטן, למקרה שתיתקלו בתמרור הובואי ברחוב או בטלוויזיה ותרצו לדעת מה הוא אומר. וככל הנראה תרצו לדעת- השפה מעבירה בעיקר רכילות. האם לא לכך נועדו שפות?

צור ארליך מבקר את הספר המוזר של דרור בורשטיין. הביקורת מעניינת בפני עצמה.

על יובל דרור נפלה סבתא. אם היא שלכם- הוא ישמח להחזיר אותה. לא לפספס את התגובות. התגובה האהובה עלי- של אלעד-וו: "צא מביתך וחפש באר או מקווה מים אחר בשכונה. נחתת בסיפור של מורקמי. אם החתול שלך נעלם, אל תצא לחפש אותו: בכל מקרה, הוא רק סימבול למשהו שאף אחד לא מבין. אם האישה או הילדים נעלמים, אותו כנ"ל. אם דמות מסתורית מופיעה, התלווה אליה, היא לא אמיתית ולכן רלוונטית. למד לבשל פסטה. בהצלחה!".

בעבודה שחורה אפשר לקרוא את סיכום השנה המעודד של כוח לעובדים.

7.9.2010

ספטמבר 7, 2010 ב- 9:45 am | פורסם בכללי | תגובה אחת

נעמה כרמי תומכת באופן כללי בתגבור מתון של לימודי היהדות אך מצרה על כך שמקצצים את התקציב ללימודי אזרחות לצורך העניין. דובי קננגיסר ממשיך את הדיון על זכויות ילדים שהוזכר כאן לפני יומיים ומנסה לברר מהי בכלל זכות.

גלעד סרי לוי תומך בדעה יוצאת הדופן הקוראת לבטל את שעון הקיץ לחלוטין.

ואן דר גראף אחותך כתבה פוסט. זו כבר כמעט תמיד סיבה מספיק טובה להמליץ לקרוא. הפעם הוא על הרפתקאות ביקום מקביל שמתחרז עם "צל השוטר".

יוסי לוי מכריז על תחרות נבואות מעניינת ומדהימה לקראת השנה הקרובה. הנבואות צריכות להיות מגובות בסטטיסטיקה. יש פרסים. הלוואי שיהיו הרבה מתחרים ותשובות שוות. מעולם לא למדתי סטטיסטיקה, מלבד אולי בתכניות של ההכנה לבגרות של הטלוויזיה החינוכית שראיתי כשהייתי קטנה בבקרים שהייתי חולה, אבל כשמסבירים יפה אני מבינה וממש אשמח לקרוא תשובות של אחרים. אם אתם יודעים לעשות סטטיסטיקה- תשתתפו! תחרויות טיפשיות זה כיף.

אורי קציר העלה אתר על חסמב"ה והסיורים בעקבות חסמב"ה שהוא מעביר. פיסה מעניינת של נוסטלגיה.

בן קלינגר העלה את המדריך (השלם) לבניית תנור פיצה, מלווה בתמונות. תודו שזה מה שרציתם כבר המון זמן (אני מתכוונת- להסתכל על אחרים בונים תנור. לא לבנות בעצמכם. אם בכל זאת אתם בונים- תצלמו, זה יוצא יפה).

6.9.2010

ספטמבר 6, 2010 ב- 7:51 am | פורסם בכללי | כתיבת תגובה

יצא, שלא כהרגלי, יום קישורים יהודי במיוחד. שנה טובה.

אריק גלסנר מבקר את הספר החדש של חיים באר, "אל מקום שהרוח הולך", שמספר על אדמור שהולך לחפש יק בטיבט בעקבות חלום ומציג התחכמויות חסידיות על הרקע התרבותי השונה של טיבט. ביקורת שמעלה הרהור חוזר על מקומן התרבותי של ההתחכמויות הצפויות בסיפור החסידי. אם אתם כבר במזרח אתם יכולים לקרוא, אם עוד לא קראתם, את הפוסט השני של תומר פרסיקו על הטיול האחרון שלו להודו בו הוא גילה עד כמה הודו לא מכירה אותנו והרהר בעקרונות בודהיסטיים שונים. אני אוהבת סיפורי מסע.

עוד על הגבול של החסידות: אורי הייטנר מוצא את הקיבוץ וערכיו בסיפור של רבי נחמן מברסלב ומספר על הרגע שבו הוחלט לקרוא לקיבוץ קיבוץ בתוך נאומו של אחד החברים:

"ולבסוף כך אמר: חסידי ברסלב נוהגים להתקבץ מידי שנה בשנה בראש השנה יחדיו לתפילה ועיון בספרי רבם רבי נחמן מברסלב. לפני המלחמה [מלה"ע ה-1 א.ה.] נהגו להתקבץ בעיר אומן אשר באוקראינה, ששם קבורתו של הרבי. עכשיו הם מתכנסים בירושלים וגם במקומות אחרים בעולם. להתכנסות זאת בראש השנה קוראים חסידי ברסלב בשם 'הקיבוץ'. ובכן, למה לא נקרא גם אנו למחננו בשם קיבוץ?"

ועכשיו למשהו שונה לגמרי:  יוסי דהן פרסם רשימת קישורים לקריאה\ האזנה לראיונות ומאמרים של כמה מהכוכבים של הפילוסופיה הפוליטית. שמרתי לי אותה וכנראה שאחסל אותה בזמן הקרוב במנות קטנות. אולי זה מתאים יותר למי שכבר שמע משהו על הנושאים המדוברים.

ואחרון ודי: אלכס ליבק על מעמדן המדרדר של עשרת הדברות.

5.9.2010

ספטמבר 5, 2010 ב- 8:21 am | פורסם בכללי | תגובה אחת

בשבוע שעבר צמח דיון מעניין ורב משתתפים סביב נושא זכויות התלמיד. שלום בוגוסלבסקי פתח עם תמיכה בחוק זכויות התלמיד, התנגדות לביטולו או להצמדתו לחובות כלשהן ותמיכה בזכויות המורה, במקביל. דובי קננגיסר המשיך עם הצעה לאמנה מוסדית שתגדיר את המטרות של מערכת החינוך באופן חיובי ולא רק את הזכויות של הפועלים בתוכה. מרמיט מספר על חוויות שלו כמורה במערכת שבה תלמידים טועים לחשוב שמגיע להם הכל. הדיון גם מזכיר לי פוסט שכתבתי פעם (קידום עצמי חסר בושה?) על התנגדות רגשית לאמנת זכויות הילד במשפחה.

מרגוליס מביא ציטוט מקסים של סטיינבק על שינוי. משפט מתוכו: "העצובים הם אלה שמבזבזים את כוחם בניסיון לעצור את זה, כי הם יכולים רק להרגיש את המרירות שבאובדן ולא שום חדווה ברווח". עמית פוני, באחד הפוסטים המעטים בהם אני מסכימה איתו בשמחה, מדבר גם הוא על שינוי בפוסט מעודד על מהפכות איטיות.

תמר עילם גינדין מבקרת (א) הצעה לכתב עברי חדש וגם (ב) ביקורת על המשמעות התרבותית של מעבר מפונט פרנק-ריהל לאריאל בפוסט מעמיק שמציב את העבודות על ההיסטוריה של התפתחות הכתב (כמובן, אל תפספסו מבט אל העבודות עצמן. ראיתי שעמדתם לעשות את זה. לא, זה שיש תיאור שלהן בפוסט זה לא אומר שאפשר לדלג).

לסיום, אם תהיתם איך שולחים תלונה לטוויטר, קורנית סטולר מצאה תשובה באינטרנט והיא לא פשוטה כמו שהייתם מצפים מאתר גדול.

2.9.2010

ספטמבר 2, 2010 ב- 8:41 pm | פורסם בכללי | כתיבת תגובה

היום אהבתי לקרוא אצל יואב לרמן על כך שלמרות שמגדלים נחשבים לבניה עירונית מועדפת ומועילה לסביבה בכל זאת יש דרכים לבנות אותם בצורה בזבזנית ולא יעילה. הוא מפנה למאמר שהוא כתב בווינט ומרחיב בבלוג שלו.

למרות שאפשר למצוא המון ביקורת על תנועת אם תרצו בהמון בלוגים הביקורת החביבה עלי היא ביקורת פנימית. אורי הייטנר כותב על כך שאם תרצו הגזימו.

עידו קינן שוב עושה עבודה נהדרת עם ארכיונים ומראה איך עיתונאי ממחזר את אותו טור דעה במשך שנים. משעשע ועצוב יחד.

ד"ר אורי אמיתי ממשיך בסדרת הפוסטים על שימוש בויקיפדיה בקורס שהעביר ומתאר תופעות יפות כמו זו: "ואז התחילו לקרות דברים מוזרים. למשל, פתאום הכתה התחילה להרחיב את רשימת הקריאה מיוזמתה החופשית".

עמית גל מציע הסבר אלטרנטיבי לקיומם של מבצעים רבים בחנויות- זו לא תחרות, זו הטעיה. נקודת מבט מעניינת ומקורית.

1.9.2010

ספטמבר 1, 2010 ב- 1:45 pm | פורסם בכללי | כתיבת תגובה

איה כורם פירסמה פוסט יפיפה: המאיירת ענת צליכובר איירה על פי מילים של איה כורם ויצא מדהים. אחד הפוסטים האהובים עלי. אין על שילוב של איורים ושירה.

טל גוטמן בפוסט מנומק היטב נכנס בחלום האמריקאי ומבקר את הסרט "קראטה קיד".

אליאב מדבר על המשמעות התל אביבית של "דרום העיר" ו"צפון העיר" שמנותקת מהמשמעות הגיאוגרפית ויפתח מרחיב עם ציטוטים מאורלי קסטל בלום שאני אוהבת. נראה לי שזה נושא שיש לו עוד פוטנציאל. מעלה בי הרהורים על ירושלים שבה הדרום והצפון לא טעונים כל כך אבל מזרח ומערב כן.

דן בורנשטיין מוסיף עוד דימוי לערימת הדימויים הקודרת שנערמת מזה זמן בבלוג שלו ומתייאש לגמרי מן הקונספט של "ספרות". כל ספר הוא נס חד פעמי, ספרות אינה תופעה.

אורן צור מעלה נושא שהוא "מובן מאליו ומרתק בו זמנית", כלשונו (אני מסכימה): התרבות נכנסת לתרגום המכונה. משעשע לראות איך תרגום המכונה ככלי משקף הוא לא פוליטיקלי קורקט.

כותבים של מדור סאטירי בעיתונים שקראתי פעם פתחו בלוג באותו סגנון. דוגמא: "אימו של החשוד [ברצח מישהו שסירב לתת לו סיגריה]: "הוא ילד טוב, כל כך מנומס. אני בטוחה שהוא בקש את הסיגריה יפה"".

18.8.2010

אוגוסט 17, 2010 ב- 10:41 pm | פורסם בכללי | כתיבת תגובה

עוד פוסט חופש מקוצר ומחומם מאתמול. גם ככה יש בו דברים טובים.

טיול בחו"ל: עמית פוני היה בשיקאגו ולמד דברים מעניינים על בניה עירונית ועירוניות בכלל. אהבתי במיוחד את ההתייחסות בסוף הפוסט לספר של ארנה קזין שטוענת להיפוך תפקידים בין העיר לכפר. ניימן כותב בכמה פוסטים יומן מסע באסטוניה ומתאר בשפה המשעשעת הרגילה שלו תופעות מקומיות.

קרן שפי כותבת על אופנים שונים של אפיון ספרותי של דמויות. אהבתי במיוחד את החלק האחרון של הפוסט בו היא טוענת שבספרות הישראלית נמנעים מאפיון הדמויות על פי השתייכותן הסוציולוגית.

גל מור מזכיר שמשלוח הזמנות בפייסבוק לדברים בתשלום עלול להיות לא חוקי לאור חוק הספאם שאוסר לשלוח מייל מכירות למי שלא ביקש זאת.

17.8.2010

אוגוסט 17, 2010 ב- 11:54 am | פורסם בכללי | כתיבת תגובה

לרגל החום דילגתי על דברים יותר מדי רציניים בקורא הרסס שלי (אם כי לא מחקתי) והנה, לפני הכל- סרטים: יואב בלום מצא שני סרטי אנימציה טובים מאוד, יפיפיים ומלאי פרטים שבאמת, כמו שיואב כותב, יוצרים עולם עם הגיון משל עצמו.

נכון תמיד כששמעתם שהשכר הממוצע במשק הוא 8000 התפלק לכם פפפפף… לא רצוני מהפה? יפתח גולדמן אסף כמה עובדות על השכר המצוי במשק כדי שתרגישו טוב עם עצמכם.

אורן פרבר מזהיר מפני זרמי סחף הגורמים לטביעה. אני מודה שמה שהקסים אותי בפוסט היא דווקא היכולת לתאר את הים ולמצוא סדר וחוק במים המשתוללים והפועמים. הים תמיד הקסים אותי באינסופיות שלו כך שנחמד פעם אחת למצוא אותו בתרשים (אני יודעת שיש עוד תרשימים של הים אבל הם לא ממש משיקים לחיים שלי או לחדשות כמו כאן).

מנחם רבוי מצא שבעיתון טיים אאוט בירושלים מחזיקים ממאהל המחאה של המשפחה של גלעד שליט אירוע חינמי וכיפי ללכת אליו עם הילדים לבילוי קייצי.

תומר פרסיקו נסע להודו ומפרט איך נראה הרחוב כמעט עד לרמת הטעם של הזיעה של האיש לידו. אפשר לקרוא במקום לנסוע. ולמחוק את "אני עובדת מבולגן" מתוך רשימת התכונות הרעות הנסלחות שאתם מחזיקים למקרה של התקלה בראיון עבודה. מסתבר שבלגן זה מגניב.

העמוד הבא »

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.