מה אני קוראת

13.9.2010

פוסט ראשון בסדרה נחוצה על איך עושים מוזיקה לבד התפרסם בבלוג של איה כורם.

עמי בן בסט כותב על שפת הסימנים של ההובואים הנודדים ומצרף גם מילון קטן, למקרה שתיתקלו בתמרור הובואי ברחוב או בטלוויזיה ותרצו לדעת מה הוא אומר. וככל הנראה תרצו לדעת- השפה מעבירה בעיקר רכילות. האם לא לכך נועדו שפות?

צור ארליך מבקר את הספר המוזר של דרור בורשטיין. הביקורת מעניינת בפני עצמה.

על יובל דרור נפלה סבתא. אם היא שלכם- הוא ישמח להחזיר אותה. לא לפספס את התגובות. התגובה האהובה עלי- של אלעד-וו: "צא מביתך וחפש באר או מקווה מים אחר בשכונה. נחתת בסיפור של מורקמי. אם החתול שלך נעלם, אל תצא לחפש אותו: בכל מקרה, הוא רק סימבול למשהו שאף אחד לא מבין. אם האישה או הילדים נעלמים, אותו כנ"ל. אם דמות מסתורית מופיעה, התלווה אליה, היא לא אמיתית ולכן רלוונטית. למד לבשל פסטה. בהצלחה!".

בעבודה שחורה אפשר לקרוא את סיכום השנה המעודד של כוח לעובדים.